פירוש על בראשית 6:16

צהר תעשה לתיבה כו'. בקיצור כי טוב להתישב בהתחלת לימוד תורה ותפלה ושבחיו ית' מפני אהבתו ית' רוצה לעשות רצונו ית' בזה והאהבה מרומז באור ע"כ ביום ראשון שהוא בחסד (כי עולם חסד יבנה ע"כ ביום ראשון נבראו כולם בכח כי את השמים ואת הארץ לרבות צבאיהם וזה בהבראם באברהם) ויצא בפועל בריאת האור וזה תורה אור בחסד ואהבה וכן תפלה הוא באותיות התורה מכ"ש שבחיו ית' וזה צהר תעשה לתיבה לשון דיבור לשון צהרים כמו שפירשו רז"ל ואל אמה תכלנה לשון זרוע כמו אמתה דבת פרעה כי יש דבורים ענינם חסד ויש של דין יעורר כן אם חסד עלינו משורש החסד ואם דין על שונאי ישראל כרצונו ית' משורש הגבורה. (והם נקראים זרועות עולם הקיום של העולם) וזה ואל אמה תכלנה מלמעל' י"ל לשון כתר כמו הלילה (וי"ל לשון מדה) וזה מלמעלה תמשיך ע"כ לא כתיב למעלה ופתח התיבה הוא המשכה הנ"ל בצדה תשים להיות כמו מן הצד פי' טפל כלאחר יד שלא תהי' זה עיקר כוונתך כ"א לרצונו ית' בעבודה זאת. תחתים לשון הכנעה שתחפש חסרונותך שנים הוא תשובה לשנות מעשיך ושלשים לשון מן המובחר כידוע תעשי':

ופתח התיבה בצידה תשים: תחלה נבאר מה שאמרו בגמרא בכל מקום שפקרו המינין תשובתן בצידן וכו' ויש להבין זה ע"פ הקדמה זו דאי אפשר לחושך בלא אור ולרע בלא טוב כי האור יוצא וניכר מתוך החושך וכן הטוב יוצא מן הרע אך שהוא מכוסה ובהעלם שם וצריך לברר הטוב שיהיה הרע נדחה והטוב עולה למעלה ועפ"ז תבין מ"ש בספרים הקדושים של הרב הגאון מוה' יעקב יוסף הכהן בשם אא"ז נ"ע על משנה במסכת אבות ארבע מדות בהולכי לבה"מד וכו' עיי"ש וכן הוא בתפלה כשלפעמים בא לאדם מ"ז לכסות ממנו אור תורה ועבודה ח"ו אבל מן שהוא חכם עיניו בראשו ויבין כי יש אור גדול מכוסה ונעלם בתוך אותו החושך כי לית אתר פנוי מיניה וכאשר יבין זה ומאמין זה באמונה שלימה אז יתחזק בעבודתו ובאור החיים והטוב ובזה הוא מזכך ומברר הטוב מהרע שהרע נדחה היינו העכירות והפסולת ממש נדחה ונופל והטוב עולה למעלה וזהו סוד ר"ה והג' ספרים הנפתחין בר"ה והבן וכן הוא בכל דבר ודבר וזה י"ל כוונת מאמר חז"ל בכל מקום שפקרו המינים היינו שהביאו ראיה מן התורה על מינות ר"ל תשובתן בצדן היינו בצד החושך שלהם שם יש אור גדול בהעלם שמורה בהיפוך על אמונת הש"י ב"ה רק שהוא נתכסה ואינו נגלה מחמת שהחושך מכסה אותו וכן יש לומר הרמז בפסוק כאן ע"פ מה שהאיר אא"ז נ"ע תיבה מרומז על מלה שה א נקרא תיבה וכמ"ש צוהר תעשה לתיבה ואמר הוא ז"ל שתראה להאיר התיבה שתוצא מפיך והאריך בזה וזש"ה כאן אם תראה שלפעמים נתכסה האור ואינו נראה וניכר כלל ואינו יודע מה לעשות לפתוח הכיסוי שיתגלה האור ע"ז אמר ופתח התיבה היינו הפתח לפתוח התיבה והמלה שלא תהיה סגורה ואטומה בסוד נאלמתי דומיה ח"ו בצדה תשים היינו אם תחפשנה תמצא פתח להתיבה בצדה דייקא היינו באותו החושך עצמה בוודאי ישאור גדול רק שהוא בהעלם כנ"ל ולא בשמים הוא ולא מעבר לים הוא וכו' כי קרוב הדבר מאוד בפיך והבן:

תחתים ושניים ושלישים תעשיה וכו' י"ל כאן מרומז מה ששמעתי מן אא"ז נ"ע כי בכל דיבור ודיבור יש עולמות ונשמות ואלוקות וזהו שמרמז כאן אצל התיבה ותיבה הוא פירוש דיבור וזהו תחתים היינו עולמות שהוא מדריגה התחתונה שניים הוא לשון משנה אותיות נשמה והיינו נשמות ושלישים היינו אלוקות ע"ש ושלישים על כולו שהוא ע"י שהוא מושל ומנהיג את הכל וכל אלה תעשה היינו התיבה והדיבור שתוציא מפיך יהיה בכוונה זו ובאמונה שלימה שיש בכל דיבור תחתים שניים ושלישים והם עולמות ונשמות ואלוקות כנ"ל והבן: